רישום בית משותף בטאבו
משפחה שמכרה דירה בבניין בן שמונה דירות גילתה בלשכת רישום המקרקעין שאין שם "דירה 4". הבניין לא נרשם בפנקס הבתים המשותפים, מה שהופיע על שמה היה חלק בלתי מסוים בחלקה, החניה שהובטחה בחוזה לא הוצמדה לדירה, והקונה התקשה להעמיד מימון. זה אינו מקרה חריג. הרישום בפנקס הבתים המשותפים הוא ההליך שבו דירה הופכת ליחידה נפרדת במרשם, והוא אינו קורה מעצמו.
מה הרישום עושה בפועל
סעיף 13 לחוק המקרקעין קובע שאין תוקף לעסקה בחלק מסוים במקרקעין — "והכל כשאין בחוק הוראה אחרת". ההוראה האחרת היא סעיף 54: על אף האמור בסעיף 13, דירה בבית משותף היא נושא נפרד לבעלות, לזכויות ולעסקאות.
אלא שסעיף 52 מגדיר "בית משותף" כבית שיש בו שתי דירות או יותר והוא נרשם בפנקס הבתים המשותפים. הרישום אינו מתעד מעמד קיים אלא מייצר אותו, ובכל לשכה מתנהל לשם כך פנקס נפרד (סעיף 141). על בניין שאינו רשום חל פרק ו'1, שמחיל רשימה סגורה של הוראות מפרק ו' (סעיף 77ב) — וסעיף 54, כמו סעיף 55 שמצמיד לכל דירה חלק ברכוש המשותף, אינו ברשימה. אין בכך פגם בעסקה, אבל אין לדירה מעמד קנייני סטטוטורי כיחידה נפרדת ואין הצמדה סטטוטורית, והניהול נעשה לפי התקנון המצוי שבתוספת (סעיף 77ג).
אילו בתים ניתן לרשום, ומי מגיש את הבקשה
סעיף 142 מונה שלושה מצבים: בית שיש בו שתי דירות או יותר ואפשר לזהות כל אחת מהן כיחידה נפרדת; שני בתים או יותר שהוקמו על חלקה או חלקות שאינן ניתנות לחלוקה באופן שכל בית יעמוד על חלקה נפרדת; ושני בתים או יותר שיש להם מיתקנים משותפים.
אין חובה שכל הבעלים יגישו. סעיף 143(א) מסתפק בבעלים ששטח הרצפה של דירותיהם מהווה למעלה ממחצית שטח הרצפה של כל הדירות שבבית — מבחן של שטח, לא של מספר דירות. סייג מעשי: בדירה המוחכרת בחכירה לדורות או בחכירת משנה לדורות, הבקשה צריכה להיות מוגשת גם על ידי המחכיר לדורות או מחכיר המשנה לדורות. צו הרישום מפרט לגבי כל דירה בנפרד את הפרטים שייכללו ברישום (סעיף 143(ב)), ואם דירה הייתה מוחכרת ערב הרישום רשאים הצדדים, עקב הרישום, לבטל את החכירה ולהעביר את הבעלות לחוכר; המפקח יורה כך אם שוכנע שהביטול וההעברה נעשים עקב הרישום בלבד (סעיף 143(ג) ותקנה 63).
ההצמדות — הנקודה שבגללה נפתחים רוב התיקים
לכל דירה צמוד חלק בלתי מסוים ברכוש המשותף (סעיף 55(א)). עסקה בדירה חלה גם על אותו חלק, ואין תוקף לעסקה ברכוש המשותף בנפרד מן הדירה — אלא שאין בכך כדי למנוע פעולה הבאה להקטין או להגדיל את שטח הקרקע שברכוש המשותף (סעיף 55(ב)). שיעור החלק נקבע לפי יחס שטח רצפת הדירה אל שטח הרצפה של כל הדירות, זולת אם נקבע בתקנון שיעור אחר, ובחישוב אין לחרוג מחלקי המאה (סעיף 57(א)); גזוזטראות וקירות חיצוניים אינם נלקחים בחשבון, אלא אם התקנון קובע אחרת (סעיף 57(ב)).
חניה, מחסן או גג מוצמדים לדירה מסוימת רק אם נקבע כך בתקנון, ואין להצמיד חדרי מדרגות, מעליות, מקלטים ומיתקנים המיועדים לשמש את כל בעלי הדירות. משהוצמד חלק מסוים לדירה, חדלות לחול עליו הוראות הפרק בנוגע לרכוש המשותף ודינו לכל דבר כדין הדירה שאליה הוצמד (סעיף 55(ג)), ושטחו נלקח בחשבון בשיעור שנקבע בתקנון — ובאין קביעה כזאת, בשיעור שקבע המפקח לפי הנסיבות (סעיף 57(ג)).
כאן נמצא הסייג שרבים מפספסים. תקנון נערך ומשתנה ברוב, אך הצמדה טעונה לפי סיפת סעיף 62(א) את הסכמת כל בעלי הדירות — ולעניין אותו סעיף קטן "בעל דירה" כולל גם את המחכיר לדורות ומחכיר המשנה לדורות (סעיף 62(ב)), כך שבבית על קרקע מוחכרת נדרשת גם הסכמתו. הבטחה בחוזה המכר, שלא מצאה את דרכה לתקנון ולצו הרישום, אינה יוצרת הצמדה רשומה. לעומת זאת הצמדה שכבר קיימת ניתנת להעברה לדירה אחרת בבית ללא הסכמת בעלי הדירות האחרים, ובלבד שקוימו הוראות סעיף 145 (סעיף 62(א1)). הרחבנו על כך במאמר על הצמדת מחסן וחניה בבית משותף.
שני דברים הופכים את שלב הרישום לנקודת ההכרעה. תקנון רשום כוחו יפה גם כלפי אדם שנעשה בעל דירה לאחר מכן (סעיף 62(ג)), ולכן מה שנקבע עכשיו מחייב גם את מי שיקנה בעוד עשר שנים. וסעיף 63 מאפשר לרשום תקנון אף כשהבית כולו בבעלותו של אדם אחד — מסלול שיזמים עושים בו שימוש לפני מכירת הדירות, ושקונה צריך לבדוק לפני החתימה.
איך מתנהל תיק כזה
הבקשה מוגשת למפקח על רישום מקרקעין שבתחום לשכתו נכללים המקרקעין, בשני עותקים, זולת אם הורה המפקח על מספר גדול יותר (תקנה 54(א) לתקנות המקרקעין (ניהול ורישום)). לבקשה מצורפים ארבעה דברים (תקנה 54(ב)): תשריט הבית מאושר על ידי מוסד תכנון, או תשריט אחר הנותן להנחת דעתו של המפקח תמונה נאמנה של הבית ודירותיו; תקנון הבית או הודעה שהמבקשים מאמצים את התקנון המצוי — זה שבתוספת לחוק, שרואים אותו כתקנון שנרשם מקום שלא נרשם תקנון לפי סעיף 62 (סעיף 64); המלצה למינוי נציגות זמנית; וכל מסמך אחר הנחוץ לדעת המפקח.
המפקח נותן את הצו משראה ששני התנאים מתקיימים במצטבר — כל התנאים שבסעיף 143, והיות הבית ראוי להירשם לפי סעיף 142 (תקנה 55(א)). בבקשה לרשום כמה בתים כבית משותף אחד, אם לא נראה לו מהתשריט שהחלקה אינה ניתנת לחלוקה, הוא מורה למבקש להמציא את הבקשה למוסד התכנון, ולא ייתן צו אלא אם מוסד התכנון קבע כך (תקנה 57). בצו מצוין אם הרישום נעשה על סמך תשריט מאושר או על סמך "תשריט אחר", וסימון זה נרשם בפנקס לגבי כל חלקה (תקנות 55(ב) ו-56) — נתון שכל קונה ובנק בודקים.
צו רישום, צו לתיקון צו רישום וצו לביטול רישום מועברים לרשם לביצוע רק משאין עוד ערר או ערעור עליהם (תקנה 56). עם הרישום ממנה המפקח שנתן את הצו נציגות זמנית עד שתיכון הנציגות הראשונה לפי התקנון; ההרכב נקבע לפי המלצת הבעלים שביקשו את הרישום, ובאין המלצה ממנה המפקח לפי שיקול דעתו מבין בעלי הדירות — ואם אין אפשרות מעשית, אף שלא מבין בעלי הדירות, ואז רשאי לקבוע לה שכר שישולם על ידי בעלי הדירות (סעיף 66(א)).
מה שנדרש מהלקוח: מסמכי הזכויות, תשריט מאושר — זה בדרך כלל החלק הארוך בלוח הזמנים, שכן הוא תלוי במוסד התכנון — והכרעה מסודרת מה בדיוק מוצמד לכל דירה, משום ששינוי לאחר מכן הוא הליך נפרד.
כמה עולה רישום בית משותף
האגרות קבועות בתוספת לתקנות המקרקעין (אגרות), תשל"ה-1974. סכומיהן אינם קבועים: הם משתנים ב-1 בינואר של כל שנה לפי שיעור השינוי של מדד המחירים לצרכן שפורסם בנובמבר שקדם לו לעומת נובמבר של השנה שקדמה לה, מעוגלים לשקל השלם הקרוב, ומנהל משרד המשפטים מפרסם ברשומות את נוסח התוספת המתוקן (תקנות 2(ב), 2(ב1) ו-2(ג)). הסכומים שלהלן הם לפי הנוסח שבתוקף מינואר 2026, ויש לאמת אותם מול הפרסום השנתי.
רישום הבית: 163 ש"ח בעד הבקשה, ועוד 98 ש"ח לגבי כל דירה (סעיף 6(א)(1)–(2) לתוספת). בבניין בן שמונה דירות זה 947 ש"ח, ואם נרשם במקביל תקנון מוסכם לפי סעיף 62 לחוק — 163 ש"ח נוספים (סעיף 6(ד)(1)). שימו לב להבדל: בשלב הרישום הראשון אין פריט אגרה בעד הגשת טענות, בשונה מהליכי התיקון והביטול.
תיקון צו רישום: 163 ש"ח בעד הבקשה, 163 ש"ח נוספים עם הגשת טענות, ו-98 ש"ח לגבי כל דירה שהוספה בצו התיקון (סעיף 6(ב)).
שלושה פטורים שכדאי להכיר. במסגרת רישום הבית המשותף, ביטול חכירה לדורות והקניית בעלות לחוכר כאמור לפי תקנה 63 — פטורים מכל אגרה (סעיף 6(א)(3)); בקשה למנות נציגות ומינוי נציגות — פטור מאגרה (סעיף 6(ו)); ואם בוטל רישום, ותוך שבועיים מיום מתן צו הביטול הוגשה בקשה לרשום את הבית מחדש והוכח להנחת דעתו של מפקח שהביטול והרישום מחדש קשורים בביצוע הוראה של הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה או נובעים ממנה — הבקשה והרישום פטורים מאגרה, והמפקח רשאי להאריך את תקופת השבועיים אם נוכח שמן הצדק לעשות כן (סעיף 6(ג)(3)).
בדיקה מקדימה. נסח מאושר של נכס או זכות — 88 ש"ח, ונסח מרוכז של הדירות בבית משותף — 154 ש"ח; אך נסח מאושר שהוא מסר אלקטרוני החתום בחתימה אלקטרונית מאובטחת, ובכלל זה נסח מרוכז, עולה 18 ש"ח בלבד (סעיף 7(א), (א1) ו-(א2)). למי שרק רוצה לדעת אם הבניין שלו רשום, זו הבדיקה הזולה.
התמונה המעשית: האגרות אינן הרכיב המשמעותי בתיק כזה. התשריט המאושר הוא ההוצאה והוא גם צוואר הבקבוק בלוח הזמנים.
תיקון צו הרישום, ערר וערעור
המפקח רשאי, על פי בקשת בעל דירה או בעל זכות בדירה, לתקן צו רישום, ובלבד שנתן לכל בעל דירה או בעל זכות בדירה שלא הגיש את הבקשה הודעה מוקדמת והזדמנות לטעון טענותיו (סעיף 145(א)). לבקשה מצורף תשריט מאושר על ידי מוסד תכנון — המפקח רשאי מטעמים מיוחדים להתיר תשריט אחר — והעתק הבקשה לכל בעל דירה ובעל זכות בדירה זולת המבקש (תקנה 58). בעל דירה רשאי להגיש טענות בכתב בתוך חמישה עשר ימים מיום שנמסרה לו ההודעה (תקנה 59(ב)). המפקח דן על סמך החומר שבכתב בלי לשמוע את הצדדים, ואולם רשאי מטעמים מיוחדים להורות על קיום דיון (תקנה 59(ג)), ובסיומו ייתן צו לתיקון צו הרישום או ידחה את הבקשה (תקנה 59(ד)). צו המתקן צו רישום דינו לכל דבר כדין צו רישום (סעיף 145(ב)).
על החלטת מפקח בעניין רישום בית משותף יש זכות ערר. סעיף 121(א) מקנה אותה לכל הרואה עצמו נפגע בהחלטת רשם או מפקח, למעט החלטת מפקח לפי סימן ד' לפרק ו' — החרגה שמתייחסת ליישוב סכסוכים בין בעלי דירות, שלהם מסלול ערעור נפרד לבית המשפט המחוזי (סעיף 77(א); ארבעים וחמישה ימים לפי תקנה 83). צו הרישום מקורו בסעיף 143, שמקומו בסימן ד' לפרק ט', ולכן הוא בתוך גדר הערר. המועד נקבע בתקנות ולא בחוק: חמישה עשר ימים מיום שנמסרה ההחלטה לעורר, ואם לא נמסרה — מיום שהגיעה לידיעתו, והממונה על המרשם רשאי להאריך מטעמים שיירשמו (תקנה 74). על החלטת הממונה ניתן לערער לבית המשפט המחוזי שבאזור שיפוטו נמצאים המקרקעין, בתוך חמישה עשר ימים (סעיף 122 ותקנה 76(א)).
שאלות נפוצות
אפשר למכור דירה בבניין שלא נרשם כבית משותף?
אפשר, אבל מה שנמכר אינו דירה רשומה. סעיף 54 אינו חל על בית כזה (סעיף 77ב), ולכן הנמכר הוא חלק בלתי מסוים בחלקה או זכות חוזית להירשם, בצירוף הסדר חוזי. זה מקשה על מימון ועל הגנת הזכות, ומחייב בדיקה פרטנית לפני חתימה.
מי צריך להסכים לרישום?
בעלים ששטח הרצפה של דירותיהם מהווה למעלה ממחצית שטח הרצפה של כל הדירות, ובדירה המוחכרת בחכירה לדורות — גם המחכיר (סעיף 143(א)). להצמדת חניה או מחסן נדרשת לעומת זאת הסכמת כל בעלי הדירות (סעיף 62(א)).
החניה שלי לא מופיעה בטאבו — מה עושים?
מגישים בקשה לתיקון צו הרישום לפי סעיף 145, בצירוף תשריט מאושר (תקנה 58), עם הודעה לכל בעלי הדירות. הצמדה חדשה טעונה הסכמת כולם; העברת הצמדה קיימת לדירה אחרת אינה טעונה הסכמת האחרים (סעיף 62(א1)).
כמה זמן יש להתנגד לבקשה לתיקון?
חמישה עשר ימים מיום שנמסרה ההודעה (תקנה 59(ב)). המועד קצר, והוא נמנה מהמסירה.
כמה עולה רישום בית משותף?
163 ש"ח בעד הבקשה ועוד 98 ש"ח לכל דירה, ועוד 163 ש"ח אם נרשם תקנון מוסכם (סעיף 6 לתוספת לתקנות האגרות, נוסח ינואר 2026 — הסכומים מתעדכנים ב-1 בינואר כל שנה לפי המדד). ההוצאה המשמעותית היא התשריט המאושר, לא האגרה.
אפשר לבטל רישום של בית משותף?
כן. המפקח רשאי לצוות על ביטול אם ביקשו זאת בעלי כל הדירות, או אם נוכח שהבית אינו ראוי עוד לרישום, ובלבד שנתן הודעה מוקדמת והזדמנות לטעון (סעיף 146(א)). אז מתחדש הרישום בפנקסי המקרקעין כנכס בבעלות משותפת לפי החלקים ברכוש המשותף, זולת אם נקבעה בתקנון הוראה אחרת (סעיף 147).
* אין באמור לעיל להוות ייעוץ משפטי.
סיכום והמלצה
הרישום בפנקס הבתים המשותפים הוא הרגע שבו הזכויות בבניין מקבלות צורה סופית: מה היא דירה, מה צמוד לה, מה חלקה של כל דירה ברכוש המשותף, ואיזה תקנון יחול על מי שיקנה בעוד עשר שנים. שני דברים קובעים את התוצאה — התשריט, ומערך ההצמדות והתקנון שמוגש עמו. שגיאה בשלב הזה אינה נשארת תיאורטית: היא חוזרת בעסקת המכירה הבאה, במשא ומתן עם הבנק ובסכסוכים על שימוש ברכוש המשותף. תיקון בדיעבד אפשרי לפי סעיף 145, אך הוא דורש תשריט מאושר, הודעה לכל הבעלים ולעתים הסכמה של כולם — ולכן הוא יקר וארוך יותר מעשייה נכונה מראש.
לפרטים נוספים ולבדיקת מצב הרישום של בניין מסוים אנו מזמינים אתכם לפנות אלינו — עורך דין רישום בתים משותפים ועורך דין מקרקעין בירושלים. בנושאים הנוגעים לניהול הבית ולהכרעה בין בעלי דירות ראו גם את מאמרנו על סכסוכים בבית משותף וסמכות המפקח.
אנו במשרד עו"ד מנחם קורן מלווים בעלי דירות, ועדי בתים ויזמים בהליכי רישום בית משותף, בתיקון צווי רישום ובעריכת תקנון מוסכם — מבדיקת מצב הזכויות ועד הרישום בפנקס. נשמח לבחון את המקרה שלכם ולהציע את הדרך המעשית לטפל בו.
דברו איתנו
ליצירת קשר
טלפונים
מייל
שעות פעילות
ראשון-חמישי: 08:00-17:00
ימי שישי וערבי חג- 08:00-12:00


