עילת הטעות:
סעיף 14 לחוזים: "מי שהתקשר בחוזה עקב טעות וניתן להניח שלולא הטעות לא היה מתקשר באותו החוזה והצד השני ידע או היה עליו לדעת על כך". וסעיף 14 ב המחוקק אומר שהצד השני לא ידע על כך. ובעצם יש כמה תנאים לביטול החוזה.
מה הם חמשת התנאים לביטול חוזה בעילת טעות?
1. נכרת חוזה.
2. טעות.
3. "עקב" קשר סיבתי סובייקטיבי.
4. "וניתן להניח"-יסודיות.
5. ידיעת הצד השני.
ונסביר את התנאי השלישי והרביעי: נניח שאדם רוצה לקנות רכב ונכנס לאינטרנט למצוא רכבים ומוצא רכב עם כל התמונות וכל הפרטים הנדרשים ומדבר עם המוכר. ואומר המוכר לקונה שאם הוא רוצה את הרכב אז שיקנה אותו היום. וזה מה שקורה הוא משלם בהעברה בנקאית. ולמחרת בא הקונה לקחת את הרכב ומגלה שבגלגל האחורי של הרכב יש קילוף של צבע שבגללו הוא לא רוצה את הרכב, והסיבה לכך שאת הרכב הקודם שלו הוא מכר בגלל דבר כזה. וזה מוכיח לנו שאם הוא לא היה טועה אז הוא לא היה מתקשר בחוזה (ונגיד שהמוכר לא רוצה לתקן אז סעיף 14 ג לא רלוונטי). והשאלה היא כזאת, האם אנו כחברה נרצה שאדם יבטל חוזה בגלל טעות שכזאת. ואומר המחוקק, שלא. ולכן מי שרוצה לבטל את החוזה צריך לשכנע שזאת טעות אובייקטיבית בעיני כל אדם ולא רק בעיני הקונה, ורק במצב כזה נאמר שזאת טעות. וזה תנאי הרביעי, מי שרוצה לבטל צריך שיהיה "ניתן להניח, שכך היו מתנהגים רוב בני אדם. ויכול להיות מצב שלכל אדם הטעות הייתה מפריעה לקיים את החוזה אבל בעיני הקונה זה לא מפריע שיש טעות שכזאת, אז במצב כזה נשתמש בתנאי השלישי "עקב" שזה קשר סיבתי סובייקטיבי שהאדם עצמו לא היה נכנס לחוזה, ורק במצב כזה החוזה בטל.
התנאי החמישי נקרא "ידיעת הצד השני": בסעיף 14 א אם הצד השני ידע על הטעות אז הקונה יכול מעצמו לבטל את החוזה, ואילו בסעיף 14 ב אומר החוק, שהצד השני לא ידע, אז במצב כזה לא יכול הקונה לבטל לבד את החוזה אלא בית המשפט יחליט לבטל משיקולי צדק. ונסביר, שבסעיף 14 א צד אחד טועה והצד השני הוא רשע ולכן אפשר לבטל לבד את החוזה כיוון שהוא רשע, ואילו בסעיף 14 ב הצד השני לא ידע וממילא הוא צדיק ולכן אי אפשר לבטל לבד. מתי נאמר שהצד השני הוא רשע וידע על כך ומתי לא. אז דבר ראשון צריך שהצד השני ידע שהראשון טועה. וגם צריך שהצד השני יודע שזאת טעות ממשית שמפריעה לאדם סביר והיא משמעותית. ובמקרה שהוא לא יודע שזאת טעות משמעותית אז סעיף 14 ב שנקרא שלא ידע. וצריך שהחלוקה תהיה פשוט במקרה שהצד השני מה שעשה לא מוסרי אז סעיף א ואם זה מוסרי אז סעיף ב.
סעיף 14 ד עושה הבחנה בין טעות בעובדה או בחוק לבין טעות שהיא בכדאיות העסקה שלא מאפשרת לבטל את החוזה. הסיבה שהמחוקק כתב טעות בעובדה או בחוק כי רצה להגיד שהחוק בישראל שונה מהחוק האנגלי וכאן גם טעות בחוק מספיקה לבטל חוזה, אבל באמת בפרקטיקה נבטל רק בטעות בעובדה.
מה ההבדל בין טעות בעובדות לבין טעות בכדאיות העסקה?
בפסיקה התגבשו שלושה מבחנים להבדיל בין טעות בעובדה לבין הכדאיות. שכל מבחן הוא מבחן בפנ"ע.
המבחן הראשון הוא, מבחן כרונולוגי. המבחן הזה הוא שואל שאלה כזאת, האם בזמן כריתת החוזה כבר אפשר היה לומר שיש טעות. ואם בזמן הכריתה היה טעות זאת טעות בעובדה, אבל אם יש טעות רק לאחר הכריתה אז זאת טעות בכדאיות. לדוגמא, אם אדם קונה מנייה ורואה שהיא עולה 10 ₪ בתקווה שהיא תעלה, ובסוף המנייה יורדת. ורוצה לבטל את החוזה. ולכן לפי המבחן הזה הטעות הייתה רק לאחר שכבר נכרת חוזה וכבר קנה מנייה ולכן זו טעות בכדאיות העסקה. הבעיה של מבחן זה הוא שהוא טכני. ונסביר את זה בפס"ד בן לולו נגד אטרש, שם אירע שאדם נפגע בתאונת דרכים, ומנהל מו"מ עם חברת הביטוח של הפוגע. ומציעה לו החברת ביטוח שיש לו אפשרות ללכת כל חודש לבדיקה ויבדוק כמה נזק יש לו כל פעם וכך ישלמו לו כל בדיקה או אופציה שנייה שישלמו לו פעם אחת על הכול וזהו. והולך הנפגע לרופא שאומר לו שהפגיעה לא נוראית והיא תיעלם בעוד שנה. ולכן מעדיף הנפגע את האופציה השנייה כי הרי יחלים לאחר שנה. ובסוף לאחר שנה מצבו מחמיר וזה כנראה בגלל הפגיעה. וכאן אם נבדוק לפי מבחן הכרונולוגי אי אפשר לדעת ואין שיקול לשופטים כיוון שכאן הרי הטעות הייתה לאחר כריתת החוזה וזה יקרא טעות בכדאיות, וזה לא נראה נכון.
המבחן השני הוא, תכונות מול שווי. וההסבר הוא, שהמבחן האם הטעות היא רק בכסף או שמא זה בשלב מוקדם יותר. ונסביר, בפס"ד ספקטור נגד צרפתי שכבר הובא, שהטעות שם הייתה בשטח של המגרש ולא בכסף, בסוף זה מוביל לשווי אבל השאלה איפה התחילה הטעות האם בשלב מוקדם יותר וזאת תהיה טעות בעובדה. וזה עובד גם בפס"ד חלפון. אבל גם למבחן זה יש את אותה בעיה כמו למבחן קודם. ונראה: בפס"ד עזר נגד עזריהו, בשני אחים שלאחד יש בעלות על המגרש ולשני יש שיעבוד על המגרש שרשום הערת אזהרה שאי אפשר לעשות כלום בנכס לולא אישור השני. יום אחד מגיע הבעלים לאחיו ואומר לו שיש קונה למגרש תמורת מאה אלף דולר, ולכן מציע לו סכום כסף מסוים כדי שימחק את ההערה וכך נוכל למכור לו. ומבצעים השניים חוזה וכותבים כך: "האח שהוא הבעלים ישלם לאחיו 20 אלף דולר וההערת אזהרה תימחק". ואז מגיע מצב שהקונה מסכים לשלם 200 אלף דולר ותובע האח השני את הבעלים שרוצה לבטל את החוזה כיוון שהוא משלם יותר ממה שהוא אמר לו. ואומר בית המשפט, שלפי המבחן של תכונות מול שווי כאן הרי הטעות של האח הייתה בשווי של הכסף ולכן אי אפשר לבטל. וכן מבחן כרונולוגי כאן הרי הטעות הייתה לאחר כריתת החוזה וממילא זה טעות בכדאיות העסקה. ולכן אצל שני האחים עדיף שיעשו התחייבות ולא סתם מצג שווא כדי שבמצב של התחייבות זה אופציה של הפרה ואז נקבל את כל התרופות.
המבחן השלישי הוא מבחן הסיכון. שבעצם אומר לשופט שיעשה מה שנראה לו לנכון שיש בזה לקחת סיכון, וזה ישתנה בין סיפורים שונים ושופטים שונים. ומה שהפסיקה משתמשת הכי הרבה הוא מבחן הסיכון אבל עדיין יושב לשופטים בראש שני המבחנים הראשונים. ולכן מבחן הסיכון הוא שאם אדם טעה בגלל שהוא לקח סיכון זה טעות בכדאיות ואם לא לקח סיכון זה טעות בעובדה.
* אין באמור לעיל להוות ייעוץ משפטי.
סיכום והמלצה
תחום החוזים הוא עולם מורכב הדורש שימת לב לפרטים הקטנים וניסיון וידע מקצועי. אנו כאן במשרד מנחם קורן, נוכל לתת לכם את כל הידע הנדרש לכל הסכם או חוזה הנדרש ולכל תחום אחר שבעולם החוזים.
יש לכם שאלה? משהו לא ברור לכם? עדיין צריכים ייעוץ?
צרו עימנו קשר ונשוב אליכם בהקדם:
דברו איתנו
ליצירת קשר
טלפונים
מייל
שעות פעילות
ראשון-חמישי: 08:00-17:00
ימי שישי וערבי חג- 08:00-12:00
מאמרים נוספים:
הפקעת מקרקעין-רקע והליך ביצוע
הפקעת מקרקעין-רקע: הפקעת מקרקעין הוא למעשה רכישה כפויה של זכויות של אדם פרטי במקרקעין, על ידי המדינה או רשויות מקומיות, לצרכי ציבור, בדרך כלל משלמים תשלום פיצוי כספי לבעל הקרקע. אלא שברוב המקרים, ההפקעה נעשית על ידי הרשויות באופן אוטומטי, ללא צורך שהוא נחוץ באמת. במקרים אחרים נמצא כי הרשויות כלל לא עושות שימוש בקרקע שהופקעה מבעלי הקרקע.
26 בדצמבר 2023
אין תגובות
היטל השבחה בתמ"א 38
היטל השבחה – רקע והמקור לכך: לפני שנדון לגבי היטל השבחה בתמ"א 38, נסביר מהו היטל השבחה ומתי משלמים אותו. בחוק התכנון והבנייה נקבע בסעיף 196א כך: "ועדה מקומית תגבה היטל השבחה בשיעור, בתנאים ובדרכים שנקבעו בתוספת השלישית ועל פיה". השאלה מהי "השבחה" עליו הסעיף מדבר. נפנה להגדרה שנקבעה בסעיף 1(א) בתוספת השלישית, הקובעת כך: "עליית שווים של
24 בדצמבר 2023
אין תגובות