חוק החוזים האחידים, תשמ"ג-1982, מהו?
החוק הזה נועד לחוזים שאין בהם באמת חופש חוזים אמיתי. חוק זה מטרתו להגן על לקוחות מפני תנאים מקפחים בחוזים אחידים. ומוסיף המחוקק בסעיף 24 שזה אומר שחוקי החוזים הרגילים יכולים לשמש בו וחוזה האחיד זה כלים שמוסיף על חוזים רגילים, ובעצם החוק מוסיף ולא מגרע. ואומר המחוקק בסעיף 2 שהחוק כולל לקוח וצרכן ומי שספק מציע לו שהתקשרות ביניהם תהיה לפי חוזה אחיד, או מי שמציע שהתקשרות עמו תהיה לפי חוזה אחיד ואחת היא אם הוא הנותן או המקבל.
מהי ההגדרה של חוזה אחיד?
הגדרת חוזה אחיד: "זהו נוסח של חוזה שתנאיו כולם או מקצתם נקבעו מראש בידי צד אחד כדי שימשו תנאים לחוזים". ונסביר: 1.נוסח של חוזה זה היסוד הראשון. 2.היסוד השני, שתנאיו כולם או מקצתם נקבעו מראש ע"י צד אחד. אז בעצם מספיק מקצת תנאים. אז סעיפים שנוסחו מראש לא נשנה אותם. 3. יסוד שלישי, כדי שישמשו תנאים לחוזים רבים. כאן כוונת המחוקק שמנסח החוזה התכוון להחתים הרבה חוזים ואפילו שלא הוחתם על זה חוזים רבים, ואין צורך להוכיח. כמובן שזה תנאים מצטברים. 4. והיסוד הרביעי, בינו לבין אנשים בלתי מסוימים במספרם או בזהותם. זאת אומרת שכאן אומר המחוקק, שמספיק שמי שניסח את החוזה לא ידע כמה אנשים יחתמו עליו או מי יחתום עליו כדי שהיסוד הרביעי יתקיים. לדוגמא, חוזה רכישה דירה מקבלן. שהכין 82 חוזים כמות הדירות אז אפילו שיש הרבה חוזים עדיין מתקיים התנאי הרביעי כי הוא לא יודע מי יחתום עליו.
סעיף 3 לחוק החוזים האחידים:
סעיף 3 לחוק:" בית המשפט ובית הדין יבטלו או ישנו בהתאם להוראות חוק זה תנאי לחוזה אחיד שיש בו בשים לב למכלול תנאי החוזה ולנסיבות אחרות, משום קיפוח לקוחות או משום יתרון בלתי הוגן של הספק העלול להביא לידי קיפוח לקוחות". צריך לשים לב, שרשום בית הדין שיש בדין דין לחוזים אחידים. ורק המדינה או ארגון צרכנים מוכר יכול להגיש תביעה לבית הדין לחוזים אחידים. והסמכות להחיל על כלל הציבור רדיואקטיבי זה רק בית הדין לחוזים אחידים. ואומר החוק, שאם בין הדין או בית משפט יראו שיש תנאי מקפח שזה בעצם נותן יתרון לספק או עלול לתת יתרון וזה תנאי מקפח, ואיך יחליטו אם זה מקפח או לא. צריך להתבונן במכלול תנאי החוזה והנסיבות ואז יחליט אם זה מקפח. ולכן עליכם הנטל להוכיח שיש יתרון בלתי הוגן לספק.
סעיף 4 לחוק:
ואז מגיע סעיף 4 לחוק, ונותן 12 תתי סעיפים/דוגמאות לסעיפים שאפשר למצוא בחוזה אחיד ואם מוצאים אותם בחוזה אחיד אז נטל הראיה מתהפך ועכשיו יש חזקה שזה מקפח.
סעיף 5 לחוק:
סעיף 5 לחוק כותרתו תנאים בטלים. 1. תנאי בחוזה אחיד השולל או מגביל את הזכות לפנות לערכאות. 2. תנאי בחוזה הפוטר מנזקי גוף או מעשה זדון אז בשני אלו זה בטל.
סעיף 23 לחוק:
סעיף 23 אומר לנו, שיש מקרים שחוזים אחידים לא יחול במקרה שיש חוקים מדויקים נגד זה. ולגבי התמורה לטעון שזה מקפח ובזה אי אפשר לטעון. והרציונאל, שכיוון שהלקוח יודע את התמורה ובזה אי אפשר לומר שזה מקפח בחוסר ידע.
פס"ד היועמ"ש נ' חברת מוסף המכרז של המדינה: עד לפני כמה שנים היה חוברת עם כל המכרזים שקיימים במדינה, והיה שם תקנות עם הרבה פרטים בעייתים, וטוענת המדינה לבטל אותו כדוגמת החזרת מוצרים שהמוצר יחזור רק באריזתו המקורית כמו שהוא היה. וזה טוענת המדינה שיש פה יתרון מקפח לספק. וחוק חזרת הלקוח היא זכות בסיסית ויש למנוע מסעיף זה להתקיים. נושא אחר שם זה תניית שיפוט. שהכוונה שהצדדים קובעים איזה בית משפט ילכו במקרה של אי הסכמה ואילו במכרזים הללו רשום שיוכלו לדון רק בבית משפט באיזור תל אביב. וגם ע"ז המדינה אומרת שיש פה קיפוח. וע"ז מכרז המדינה מוכיח למה זה לא מקפח כיוון שהסעיף הזה מגביל גם את המכרז לדון בבתי משפט אחרים. וע"ז בית הדין לחוזים אחידים טוען שאין כאן ראייה כיוון שהמכרז קבע את הסעיף הזה ולכן קובע בית הדין לבטל.
פס"ד היועמ"ש נ' שיכון ופיתוח: אחד הדברים הבעייתים בחוזה רכישה מדירות מקבלנים זה מועד המסירה. ובחוק מכר דירות נקבע, מי שקונה תאריך המסוים בחוזה יש עליו 60 יום של איחור ומעל זה נותן הקבלן ללקוח את הזכות לשכור דירה במקום ו150 אחוז. ואומר בית הדין לחוזים אחידים, ששינוים בטבע שגרמו לשינוי ישיר בפרויקט רק אז יהיה אפשר לאחר את הבנייה. וזה הנוסח החדש לכוח עליון כדי למנוע קיפוח.
* אין באמור לעיל להוות ייעוץ משפטי.
סיכום והמלצה
תחום החוזים הוא עולם מורכב ובייחוד חוזה אחיד, הדורש שימת לב לפרטים הקטנים וניסיון וידע מקצועי. אנו כאן במשרד מנחם קורן, נוכל לתת לכם את כל הידע הנדרש לכל הסכם או חוזה הנדרש ולכל תחום אחר שבעולם החוזים.
יש לכם שאלה? משהו לא ברור לכם? עדיין צריכים ייעוץ?
צרו עימנו קשר ונשוב אליכם בהקדם:
דברו איתנו
ליצירת קשר
טלפונים
מייל
שעות פעילות
ראשון-חמישי: 08:00-17:00
ימי שישי וערבי חג- 08:00-12:00
מאמרים נוספים:
הפקעת מקרקעין-רקע והליך ביצוע
הפקעת מקרקעין-רקע: הפקעת מקרקעין הוא למעשה רכישה כפויה של זכויות של אדם פרטי במקרקעין, על ידי המדינה או רשויות מקומיות, לצרכי ציבור, בדרך כלל משלמים תשלום פיצוי כספי לבעל הקרקע. אלא שברוב המקרים, ההפקעה נעשית על ידי הרשויות באופן אוטומטי, ללא צורך שהוא נחוץ באמת. במקרים אחרים נמצא כי הרשויות כלל לא עושות שימוש בקרקע שהופקעה מבעלי הקרקע.
26 בדצמבר 2023
אין תגובות
היטל השבחה בתמ"א 38
היטל השבחה – רקע והמקור לכך: לפני שנדון לגבי היטל השבחה בתמ"א 38, נסביר מהו היטל השבחה ומתי משלמים אותו. בחוק התכנון והבנייה נקבע בסעיף 196א כך: "ועדה מקומית תגבה היטל השבחה בשיעור, בתנאים ובדרכים שנקבעו בתוספת השלישית ועל פיה". השאלה מהי "השבחה" עליו הסעיף מדבר. נפנה להגדרה שנקבעה בסעיף 1(א) בתוספת השלישית, הקובעת כך: "עליית שווים של
24 בדצמבר 2023
אין תגובות