איחור במסירת דירה בעסקת יד שנייה
מועד הפינוי שנקבע בחוזה חלף, המוכר עדיין מתגורר בדירה, והקונה משלם במקביל שכר דירה ומשכנתה. בעסקאות של דירה יד שנייה זה מצב שכיח, ובשונה מרכישה מקבלן אין כאן מסלול פיצוי שהחוק קובע מראש. הזכויות נגזרות מהחוזה שנחתם ומדיני החוזים הכלליים, והשאלה הראשונה אינה "כמה מגיע לי" אלא מה בדיוק החוזה קובע, ומה הקונה עשה מהרגע שהאיחור התחיל.
למה עסקת יד שנייה שונה מרכישה מקבלן
חוק המכר (דירות), תשל"ג-1973, קובע בסעיף 5א פיצוי בלא הוכחת נזק אם לא העמיד המוכר את הדירה לרשות הקונה לאחר שחלף חודש מהמועד הקבוע בחוזה. הפיצוי משולם לכל חודש או חלק ממנו, בשיעור דמי שכירות של דירה דומה בגודלה ובמיקומה — לתקופה שתחילתה בתום חודש מהמועד החוזי וסיומה בתום ארבעה חודשים; מוכפלים ב-1.25 לתקופה שתחילתה חמישה חודשים לאחר המועד החוזי וסיומה בתום עשרה חודשים; ומוכפלים ב-1.5 לתקופה שתחילתה 11 חודשים לאחר המועד החוזי ואילך — או בסכום שהוסכם בחוזה המכר, לפי הגבוה. סעיף 5א(ב) קובע שהפיצויים ישולמו בתום כל חודש בעד אותו חודש. גם מסלול זה אינו מוחלט: סעיף 5א(ג) שולל אותו כשהאיחור נגרם כתוצאה ממעשה או מחדל של הקונה בלבד, או כשהוא תוצאה מנסיבות מסכלות כאמור בסעיף 18(א) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970.
אלא שחובות החוק מופנות ל"מוכר" כהגדרתו בסעיף 1: מי שמוכר דירה שבנה או שהוא עתיד לבנות, בעצמו או על ידי אדם אחר, על קרקע שלו או של זולתו, על מנת למכרה; ולרבות מי שמוכר דירה שקנה אותה, על מנת למכרה, מאדם שבנה או עתיד לבנות אותה כאמור. ההגדרה ממעטת מתוכה מוכר דירה שלא בנה אותה בעצמו ואף לא קיבל מהקונה תמורה בעד מכירתה. מוכר פרטי בעסקת יד שנייה אינו "מוכר" לא מחמת אותו מיעוט, אלא מפני שאינו נכנס להגדרה החיובית מתחילתה — הוא לא בנה את הדירה ולא קנה אותה על מנת למכרה ממי שבנה אותה. לפיכך מסלול סעיף 5א אינו המסגרת לעסקת יד שנייה.
המסגרת שכן חלה היא חוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973, וחוק התרופות. לצידם חוק המכר, תשכ"ח-1968, שסעיף 4(א) שלו מחיל את הוראותיו על מכר מטלטלין, "ובשינויים המחוייבים" גם על מכר של מקרקעין וזכויות; סעיף 4(ב) מבהיר שהחוק חל כשאין בדין אחר הוראות מיוחדות לעניין הנדון, ובאין כוונה אחרת משתמעת מן ההסכם בין הצדדים.
מתי האיחור הופך להפרה של החוזה
סעיף 7 לחוק המכר קובע שהמוכר חייב למסור לקונה את הממכר ולהעביר לו את הבעלות בו, וסעיף 8(א) מגדיר מסירה כהעמדת הממכר לרשות הקונה. בעסקת דירה המשמעות מעשית: דירה פנויה בפועל, ולא הודעה על כך.
רוב חוזי המכר נוקבים בתאריך פינוי מדויק, וממנו נמנה האיחור. כשלא נקבע מועד, סעיף 9(א) לחוק המכר קובע מסירה זמן סביר לאחר גמירת החוזה, וכשהוסכם על מסירה בתוך תקופה פלונית רשאי המוכר לקבוע את המועד בתוכה לפי סעיף 9(ב). בשני המקרים האלה — ורק בהם — מחייב סעיף 9(ג) את המוכר להודיע לקונה זמן סביר מראש על מועד המסירה; נקבע בחוזה תאריך מדויק, חובת ההודעה הזאת אינה חלה. במקביל, סעיף 41 לחוק החוזים קובע שחיוב שלא הוסכם על מועד קיומו יש לקיים זמן סביר לאחר כריתת החוזה, במועד שעליו הודיע הנושה לחייב זמן סביר מראש. "הפרה", לפי סעיף 1(א) לחוק התרופות, היא מעשה או מחדל שהם בניגוד לחוזה.
כאן נכנסות הטענות שמוכרים מעלים ראשונות. סעיף 43(א) לחוק החוזים דוחה את מועד הקיום בשלושה מצבים: אם נמנע הקיום במועדו מסיבה התלויה בנושה — עד שהוסרה המניעה; אם תנאי לקיום הוא שיקויים תחילה חיובו של הנושה — עד שקויים אותו חיוב; ואם על הצדדים לקיים חיוביהם בד בבד — כל עוד הנושה אינו מוכן לקיים את החיוב המוטל עליו. קונה שלא השלים תשלום או לא המציא מסמך שהתחייב לו עשוי לגלות שהמועד נדחה ולא הופר.
טענה שנייה, חמורה יותר בתוצאתה, היא סעיף 18(א) לחוק התרופות: הייתה ההפרה תוצאה מנסיבות שהמפר, בעת כריתת החוזה, לא ידע ולא היה עליו לדעת עליהן או שלא ראה ולא היה עליו לראותן מראש, ולא יכול היה למנען, וקיום החוזה באותן נסיבות בלתי אפשרי או שונה באופן יסודי ממה שהוסכם — לא תהיה ההפרה עילה לאכיפת החוזה או לפיצויים. על שני הצדדים חל בכל מקרה סעיף 39 לחוק החוזים, המחייב לנהוג בקיום חיוב מחוזה בדרך מקובלת ובתום לב.
הפרה יסודית, ארכה וביטול
סעיף 2 לחוק התרופות מעמיד לנפגע שתי תרופות עיקריות — אכיפה או ביטול — ופיצויים בנוסף לאחת מהן או במקומה, והכל לפי הוראות החוק.
ביטול תלוי בעוצמת ההפרה. סעיף 6 מגדיר, לעניין סימן הביטול, הפרה יסודית כהפרה שניתן להניח לגביה שאדם סביר לא היה מתקשר באותו חוזה אילו ראה מראש את ההפרה ותוצאותיה, או הפרה שהוסכם עליה בחוזה שתיחשב ליסודית. באותו סעיף גם סייג חשוב: תניה גורפת בחוזה העושה הפרות להפרות יסודיות ללא הבחנה ביניהן אין לה תוקף, אלא אם הייתה סבירה בעת כריתת החוזה.
הייתה ההפרה יסודית — סעיף 7(א) מקנה זכות ביטול. לא הייתה יסודית — סעיף 7(ב) מחייב לתת למפר ארכה לקיום החוזה, והזכות לבטל קמה רק אם החוזה לא קוים תוך זמן סביר לאחר הארכה, זולת אם בנסיבות העניין היה הביטול בלתי צודק; טענה כזו לא תישמע אלא אם המפר התנגד לביטול תוך זמן סביר לאחר הודעת הביטול. סעיף 8 קובע שהביטול נעשה בהודעה למפר תוך זמן סביר לאחר שנודע לנפגע על ההפרה, ובמקרה של ארכה — תוך זמן סביר לאחר שחלפה. לאחר ביטול חלה השבה הדדית לפי סעיף 9(א), ובמקום ההשבה אפשר תשלום שוויו של מה שהתקבל, אם ההשבה בלתי אפשרית או בלתי סבירה או שהנפגע בחר בכך.
פיצוי מוסכם — ומה בית המשפט רשאי לעשות איתו
חוזי מכר רבים קובעים סכום לכל יום או חודש של איחור. סעיף 15(א) קובע שהפיצויים יהיו כמוסכם, ללא הוכחת נזק — אך מוסיף שבית המשפט רשאי להפחיתם אם מצא שנקבעו ללא כל יחס סביר לנזק שניתן היה לראותו מראש בעת כריתת החוזה כתוצאה מסתברת של ההפרה. סעיף 15(ב) מבהיר שהסכם על פיצויים מוסכמים אין בו כשלעצמו כדי לגרוע מזכות הנפגע לתבוע במקומם פיצויים לפי סעיפים 10 עד 14, או מכל תרופה אחרת בשל הפרת החוזה. כלומר הנפגע בוחר מסלול — הסכום המוסכם ללא הוכחת נזק, בכפוף לסמכות ההפחתה, או הנזק המוכח במקומו. אין צבירה של השניים.
פיצוי על הנזק בפועל, ושתי מגבלות עליו
סעיף 10 מעמיד זכות לפיצויים בעד הנזק שנגרם עקב ההפרה ותוצאותיה — ובלבד שהמפר ראה אותו, או שהיה עליו לראותו מראש, בעת כריתת החוזה, כתוצאה מסתברת של ההפרה. זהו מבחן הצפיות, והוא הסיבה שכדאי שהחוזה או ההתכתבות סביבו יתעדו את לוח הזמנים של הקונה.
המגבלה השנייה היא סעיף 14(א): אין המפר חייב בפיצויים לפי סעיפים 10, 12 ו-13 בעד נזק שהנפגע יכול היה, באמצעים סבירים, למנוע או להקטין. התיחום לסעיפים האלה חשוב — חובת הקטנת הנזק אינה חלה על פיצוי מוסכם לפי סעיף 15, שהדרך להתערב בו היא סמכות ההפחתה שבסעיף 15(א). מנגד, סעיף 14(ב) מחייב את המפר לשפות את הנפגע על הוצאות סבירות שהוציא למניעת הנזק או להקטנתו, בין אם הנזק נמנע ובין אם לא. והופר חיוב לספק או לקבל נכס או שירות ובוטל החוזה בשל ההפרה — מוסיף סעיף 11(א) פיצוי ללא הוכחת נזק בגובה ההפרש שבין התמורה לפי החוזה לבין שווי הנכס ביום הביטול.
אכיפה: לקבל את הדירה ולא את הכסף
קונה שרוצה את הדירה ולא פיצוי פונה לאכיפה. סעיף 3 מקנה זכות לאכיפת החוזה, זולת אם התקיים אחד מארבעה: החוזה אינו בר-ביצוע; האכיפה היא כפייה לעשות או לקבל עבודה אישית או שירות אישי; ביצוע הצו דורש מידה בלתי סבירה של פיקוח מטעם בית משפט או לשכת הוצאה לפועל; או שהאכיפה בלתי צודקת בנסיבות העניין. סעיף 4 מתיר לבית המשפט להתנות את האכיפה בקיום חיוביו של הנפגע, בהבטחת קיומם או בתנאים אחרים המתחייבים מן החוזה. בעסקת מקרקעין חשוב סעיף 5: ניתן צו אכיפה על חיוב להקנות נכס או זכות בנכס וההקניה טעונה רישום בפנקס המתנהל על פי חיקוק, ייעשה הרישום בתוקף צו האכיפה ולפי האמור בו, כאילו נעשה לבקשת הצדדים.
ואם מתברר עוד לפני המועד שהמוכר לא יפנה — סעיף 17 מאפשר לפנות לתרופות גם לפני המועד שנקבע לקיום החוזה, כשצד גילה את דעתו שלא יקיים את החוזה או שנסתבר מנסיבות העניין שלא יוכל או לא ירצה לקיימו, ובלבד שבית המשפט, בנתנו צו אכיפה, לא יורה שיש לבצע חיוב לפני המועד שנקבע לקיומו. כלומר אפשר להקדים את ההליך, לא את מועד הפינוי עצמו.
איך מתנהל תיק כזה
בפועל השלבים חוזרים על עצמם. ראשית קוראים את החוזה ומאתרים את סעיף מועד המסירה, סעיף הפיצוי המוסכם וסעיף ההפרות היסודיות. שנית מתעדים: המועד החוזי, מה נמסר ומה לא, וכל התכתבות. שלישית נשלחת פנייה בכתב שמציינת את ההפרה ואת הדרישה, ובמקרה של הפרה שאינה יסודית — גם ארכה מוגדרת, כנדרש בסעיף 7(ב). רביעית נבחרת התרופה: אכיפה, ביטול והשבה, או פיצוי. רק אז נפתח הליך.
מהלקוח נדרשים החוזה וכל נספחיו, אישורי התשלומים, אסמכתאות על הנזק — חוזה שכירות, לוח סילוקין, הצעות מחיר להובלה ואחסון — ותיעוד ההתכתבות. לוחות הזמנים משתנים לפי המסלול: פנייה בכתב וארכה נמדדות בשבועות, הליך משפטי מלא ארוך מכך בהרבה. פנייה מוקדמת מקצרת, שכן חלק מהזכויות — ובראשן הביטול — כרוכות בלוחות זמנים של "זמן סביר".
שאלות נפוצות
המוכר לא פינה את הדירה במועד — מה עושים קודם?
קוראים את החוזה ושולחים פנייה בכתב שמתעדת את ההפרה. הודעה בעל פה אינה מתעדת דבר, וסעיף 8 מחייב הודעה לשם ביטול.
כמה פיצוי מגיע על איחור במסירת דירה יד שנייה?
אין תעריף קבוע, ומסלול הפיצוי שבחוק המכר (דירות) אינו חל כאן. אם יש בחוזה פיצוי מוסכם — הוא נקודת הפתיחה, בכפוף לסמכות ההפחתה שבסעיף 15(א). אם אין — תובעים את הנזק בפועל לפי סעיף 10, במגבלת מבחן הצפיות וחובת הקטנת הנזק.
האם אפשר לבטל את העסקה בגלל איחור בפינוי?
תלוי אם ההפרה יסודית לפי סעיף 6. אם לא — נדרשת ארכה לפי סעיף 7(ב) לפני הביטול.
האם אפשר לתבוע גם כשאין בחוזה סעיף פיצוי מוסכם?
כן. סעיף 10 אינו תלוי בסעיף חוזי, אלא בהוכחת הנזק ובמבחן הצפיות.
מי צריך עורך דין לאיחור במסירת דירה יד שנייה — הקונה או גם המוכר?
שני הצדדים. למוכר יש טענות ממשיות: דחיית המועד לפי סעיף 43(א) כשהקונה לא השלים את חיוביו, ובמקרים חריגים גם הפטור שבסעיף 18(א).
* אין באמור לעיל להוות ייעוץ משפטי.
סיכום והמלצה
בעסקת יד שנייה אין מסלול פיצוי סטטוטורי. יש חוזה, ויש ארגז כלים בחוק התרופות — אכיפה, ביטול והשבה, פיצוי מוסכם ופיצוי על נזק מוכח. מה שמכריע הוא הדיוק: האם המועד אכן הופר או נדחה לפי סעיף 43(א), האם ההפרה יסודית, והאם ההודעות נשלחו בזמן סביר. פעולה מהירה ומתועדת שומרת על כל התרופות; המתנה מצמצמת אותן. ואזהרה אחת לפני שמסיקים שהמסלול הסטטוטורי חסום: ההגדרה של "מוכר" בחוק המכר (דירות) רחבה ממה שנראה, והיא כוללת גם "מי שמוכר דירה שקנה אותה, על מנת למכרה, מאדם שבנה או עתיד לבנות אותה כאמור". ובנוסף, סעיף 9 לאותו חוק קובע חזקה: "המוכר דירה שהיתה תפוסה בידי אחר פחות משנה מיום גמר בנייתה או שהוא עצמו גר בה פחות מששה חדשים מיום גמר בנייתה, חזקה שבנה או רכש אותה על מנת למכרה, זולת אם..." – כלומר במכירת דירה חדשה שכמעט לא נושבה, החזקה פועלת נגד המוכר ונטל הסתירה עליו. לכן בעסקת יד שנייה שבה הדירה חדשה או הייתה תפוסה זמן קצר, כדאי לבדוק קודם אם בכל זאת חל חוק המכר (דירות) – ואם כן, גם סעיף 5א וגם סעיף 7א(ב) (שמבטל ויתור שהוא תנאי להעמדת הדירה לרשות הקונה) עומדים לרוכש.
אנו במשרד עו"ד מנחם קורן מלווים קונים ומוכרים בעסקאות מקרקעין ובסכסוכים הנובעים מהן, מקריאת החוזה ועד ההליך המשפטי. אם מועד הפינוי חלף, או שהוא מתקרב ואתם מזהים סימנים שלא ייעמד בו, נשמח לבחון את החוזה ולהציע את המסלול המתאים.
דברו איתנו
ליצירת קשר
טלפונים
מייל
שעות פעילות
ראשון-חמישי: 08:00-17:00
ימי שישי וערבי חג- 08:00-12:00


